סעיף 17 לחוק הגנת הצרכן קובע כי מעסיק שלא שילם שכר בזמן, ניתן להטיל עליו קנס הלנת שכר. פירוט לחוק תוכל/י למצוא כאן

ייתכן כי מעסיק יקבל הוראת עיקול על ידי בית המשפט (למשל עקב חוב מזונות), הוצאה לפועל (חוב לנושים) או פקיד גבייה. בהוראה יופיעו בדרך-כלל פרטים והוראות בנוגע לעיקול- כגון גובה הסכום המעוקל. כל עוד לא מדובר בחוב מזונות, החוק מגביל את גובה הסכום אותו ניתן לעקל.

ניתן לעקל עד 80% משכרו החודשי הנטו של העובד.

מעסיק אשר שילם לעובד בטעות, רשאי לגבות ממנו את כספו בחזרה. אם יגיע העניין להכרעה של ערכאה שיפוטית, ייתכן כי היא תפסוק כי בנסיבות מסוימות ההשבה אינה צודקת.

שכרו הרגיל של העובד. רכיבים כגון אחזקת רכב והבראה הינם בגדר "תוספת" שאינה קבועה ואינם נכללים בבסיס לחישוב.

 החוק מונה מספר מקרים בהם זכאי עובד להיעדר מעבודה על חשבון ימי מחלתו הצבורים. כך למשל, עובד יכול לקחת עד שבעה ימי מחלה (במידה וצבר ימים אלה) בקשר לטיפולים או בדיקות הקשורים להריון או לידה. הכוונה היא לנוכחות בלידה, ליווי בת הזוג לטיפולים או בדיקות מסוכנים, הפלה וכד'. 

הפרשת המעסיק לפנסיה תבוא בנוסף לשכר המוסכם, אך החלק של העובד בהפרשה יהיה מתוך השכר הקיים.

עובדת שעבדה מעל שנה במקום עבודתה, על המעסיק להמשיך ולשלם תשלומים לקופות הגמל במודע, בשיעור ולפי שכר העובדת.
כלומר, בכל חודש יש להעביר את התשלומים בעד העובדת לקופת הגמל בתאריך בהם התשלומים היו מועברים עד כה.

המעסיק רשאי לתאם עם העובדת מתי לבצע את החיוב.

כן. תגמול המילואים משולם לעובד, בלא קשר לשאלה אם הכנסתו נפגעה עקב שירות או לא. לפיכך אם עובד ביצע שירות מילואים ומעבר לכך אף עבד בעבור מעסיקו, הוא יקבל שכר עבודה בנוסף לתגמולי המילואים.